בלוג
כמה מזון אפשר לייצר בעיר ?
בפוסטים אשר פרסמתי בעבר דיברתי בקצרה על המקום של גינון קהילתי ביחס לגידול מזון בעבר וכיום תוך בחינה של היחס שבין המיוחסות לחקלאות עירונית היא בדבר היכולת שלה לייצר מזון בהיקפים נרחבים אשר יוכלו לתת מענה להיקפים גדולים של אוכלוסייה. לטענה זו יש בסיס עבדתי במידה ואנחנו מאמצים את ההגדרה המרחיבה של חקלאות עירונית הכוללת את כלל שטחי החקלאות הסובבים את העיר. עם זאת, במידה ואנחנו נצמדים רק להגדרה הצרה של חקלאות עירונית (חקלאות המתקיימת בתוך המרחב העירוני) נראה כי נכון לעכשיו, אין ביכולתה של חקלאות עירונית לספק היקפים משמעותיים של תוצרת חקלאית.
לא מדובר רק באמירה כללית, במהלך השנים נערכו מספר מחקרי היתכנות אשר ניסו לבחון בפועל את הפוטנציאל הממשי של חקלאות עירונית בתוך העיר. מחקר אחד שנערך בניו יורק מצא שגם מימוש רחב של חקלאות עירונית יכול להוביל ללא יותר מאשר אספקה של 1.9 אחוז מן ההצריכה של ירקות ופירות בעיר. ככלל גם אם אתה מרחיב לוקח בחשבון שטחים נוספים שלא נכללו בחישוב הראשוני , אתה עדיין מגיע לאחוזים נמוכים למדי. אפילו בסינגפור שם נערך מחקר שהשתמש בהנחות יסוד אופטימיות יותר (שימוש מלא בגגות, תפוקה חקלאית גבוהה יותר) לא הצליחו לספק יותר מ11% מן הצריכה של ירקות ופירות במימוש מלא*. או במילים אחרות גם אם כל הגגות של סינגפור ירוצפו בחוות חקלאיות הידרופונית היקף פוטנציאל היצור עדיין יישאר קטן יחסית.
זה כמובן לא נכון לכל עיר באשר היא וניתן לראות כי במחקרים שעשו בערים צפופות פחות (דוגמת קליבלנד) הפוטנציאל כבר מגיע ליותר מ50% בחלק מן התרחישים. אם זאת חשוב לזכור כי מדובר בערים פרבריות למדי בתוך ההקשר הישראלי, לשם השוואה הצפיפות בפתח תקווה מגיעה ל7129 איש לקמ”ר לעומת 1746 איש בקליבלנד. ככלל במרחבים עירוניים צפופים, הפוטנציאל של חקלאות עירונית כמקור משמעותי לאספקה של תוצרת טרייה הוא מצומצם יחסית. ואתם לא ממש חייבים להסתמך על המילה שלי בנושא , מגוון דוחות שסקרו את התועלות של חקלאות עירונית בשנים האחרונות הגיעו לתוצאה דומה, מצוות חוקרים באוניברסיטת גון הופקינס שסקר מאות מאמרים ועד לפנאל מיוחד של האו”ם שדן בנושא.
היסטורית היו מקרים בהם חקלאות עירונית שימשה בעתות חירום כרשת ביטחון תזונתית נוספת. לדוגמא במקרה של גינות הניצחון שקודמו על ידי הממשל האמריקאי במלחמת העולם השנייה (מצרף למטה קישור לפוסט שכתבתי בנושא) או בסרייבו בתקופת המצור במהלך המלחמות בבלקן. אך אנחנו לא יכולים להסתמך מקרי קצה שאנחנו באים ליישם מדיניות בשגרה. ושלא תבינו אותי לא נכון, אנחנו צריכים לקדם חקלאות עירונית, אבל אנחנו צריכים לעשות את זה מהסיבות הנכונות.
*במחקר המקורי ההתייחסות היא לירקות בלבד אבל עשיתי תיקון גס בשביל לבחון את הצריכה המשותפת של ירוקות ופירות כדי שיהיה יותר קל להשוות את הנתונים