מהצד העיסוק באופן שבו אנחנו מגדירים חקלאות עירונית עשוי להישמע כמו פלפול אקדמי משמים שאין משמעויות מעבר למסדרונות האקדמיה. אבל לאופן שבו אנחנו מגדירים מושגים ישנה חשיבות, ביחוד במציאות הנוכחית בה אנחנו מוצפים (או ליתר דיוק טובעים) במידע. חוסר היכולת להבין את ההגדרות והמושגים שבהם גורמים שונים משתמשים מקשה עלינו להבין אם מקרי המבחן או המקורות שאנחנו בוחנים אכן מתייחסים למה שאנחנו חושבים שהם מתייחסים.

לדוגמא בדוח של משרד החקלאות על הנושא, צוטט מקור שמציין כי 800 מיליון בני אדם עוסקים בחקלאות עירונית. כשחוזרים למקור עצמו מגלים כי ההגדרה לחקלאות עירונית בה משתמשים החוקרים מתייחסת לא רק לשטחים החקלאים הממוקמים בתוך העיר אלא גם לשטחים העירוניים הסובבים אותה, מה שמשנה לחלוטין את האופן שבו אנחנו בוחנים את הנתון. זו דוגמא בודדת, אבל יש עוד הרבה מאוד דוגמאות לדוחות ומסמכים רשמיים   הנקלעים לבלבול מושגי דומה. בלבול אשר בתורו מוביל לטעויות בקביעת מדיניות ולבזבוז של כספי ציבור.* אני יכול למלא את הפוסט בדוגמאות נוספות אבל השורה התחתונה היא שעל מנת להבין מהי המדיניות הנכונה בכל הנוגע לחקלאות עירונית , אני קודם כל צריכים להגדיר אותה ולהבין איך גופים וארגונים אחרים מגדירים אותה.

*זה כמובן בהנחה שמדיניות מושכלת ושימוש נבון בכספי ציבור אלו מאפיינים רצויים, דבר מה שקצת קשה לומר על הממשלה הנוכחית.

דוח של ארגון המזון העולמי (FAO)

דוח ממנו נלקח הציטוט (גרסה מעודכנת של הדוח מ2001)

דוח של משרד החקלאות