בלוג
הסכסוך האחר – על החיים, המתים והרעבים
אחד מן המאפיינים של התרבות הפוליטית הנוכחית הוא הקושי לתעדף אינטרסים משותפים ארוכי טווח על פני רווחים פוליטיים מיידים. לאחרונה הקושי הזה, אשר מאפיין כמעט כל מערכת פוליטית הפך לאידיאולוגיה בקרב הממשלה הנוכחית אשר מנפקת החלטות , חוקים ומדיוניות אשר היו גורמות לנירו להסמיק. אחד מצעדי המדיניות אשר קודמו לאחרונה הייתה ההחלטה להקים וועדה להתוויית מדיניות הממשלה בנושא קבורת כחלק מן הסיכום הקואליציוני עם ש”ס ויהדות התורה לקדם קבורת שדה בחינם עבור כל דורש. עכשיו לא צריך להיות מומחה גדול בשביל להבין שקבורת שדה, במדינה צפופה כמו ישראל עשויה להוות בעיתית. לדוגמא, על פי חלק מן הערכות על מנת להבטיח קבורת שדה עבור שתי מיליון איש המתגוררים היום במרכז צריך שטח בסדר גודל של נתניה, לא משהו שאפשר למצוא בקלות.
באופן אישי הרעיון של לבזבז כל כך הרבה משאבים על המתים נראה אבסורדי, במיוחד לאור העובדה שקרקע זה משאב שלא ניתן לייבא או לייצר באופן מלאכותי. אבל גם אם הרעיון הזה ייגנז ויוחלט להעדיף את החיים על פני המתים אנחנו עדיין ניוותר עם לא מעט שאלות בנוגע לשימוש הנכון בקרקע המצומצמת שנותרה לנו. אחת מן השאלות המשמעותיות שאלת התיעדוף של שטחים המשמשים היום לחקלאות על פני שימושים עירונים דוגמת דיור או תעסוקה.
בניגוד לתפיסה המקובלת, המשקל של שטחי חקלאות בקרבת העיר ומרכזים אורבניים אינו זניח או שולי ביצור החקלאי בכללותו. למעשה, כ60% מכלל השטחים החקלאיים המושקים בעולם נמצאים 20 קילומטר ממרכזים עירוניים. בנוסף, מחקרים אחרים אשר נעשו בשנים האחרונות מראים שהשטחים החקלאיים בשולי העיר משחקים לא פעם תפקיד משמעותי ביצור המזון, לדוגמא מחקר שבחן את העיר מלבורן מצא שהשטחים המקיפים את העיר יכולים לספק כ41% מתצרוכת המזון הכוללת של התושבים נכון להיום. יש לך גם היגיון היסטורי , ערים נבנו לרוב באזורים נוחים לעיבוד חקלאי בתקופות בהם יבוא מוצרי צריכה בסיסיים לא היה אפשרי בקנה מידה רחב.
עובדה זו מציבה את המרחב העירוני והמרחב החקלאי במסלול התנגדות בו הבחירה היא לא פעם בין יצור חקלאי לבין צרכי הדיור והתעסוקה של אוכלוסייה הולכת וגדלה. למעשה אותו מחקר שהצגתי קודם מצא כמו כן שבתרחיש עתידי של התרחבות אורבנית היכולת של העיר מלבורן לספק את התצרוכת העצמית שלה יורדת ל16% בלבד בשנת 2050. מחקר אחר שנעשה בימים אלו על ידי הבנק העולמי ועל ידי קוגיר (מכון מחקר העוסק במחקרי מדיניות בתחום החקלאות) מצא כי התפשטות אורבנית יכולה להוביל באפריקה ובמזרח התיכון לאובדן של כ20% מן היצור החקלאי בעתיד.
נכון להיום בהקשר הישראלי, במסגרת דוח של מרכז המועצות האזוריות נמצא שיותר משלוש מאות אלף דונם של שטחים חקלאיים הוסבו לבנייה למגורים ותעסוקה במסגרת תוכניות אשר קודמו בותמ”ל בשנים האחרונות. מחקרים אחרים התמקדו ביחס בין היקף השטחים החקלאיים הקיימים לבין צרכי התזונה שלנו בתרחישים עתידיים אך החיבור בין יצור חקלאי, ביטחון תזונתי והתפשטות אורבנית עדיין לא נבחן באופן מסודר. זה כמובן מבלי לדבר על שטחי הגדה המערבית ועל האוכלוסייה הפלסטינית, ההקשר האזורי או היחס המורכב שבין יצור חקלאי לבין ביטחון תזונתי. בשביל לקבל תשובות ברורות צריך לבצע מחקר רחב שלא ממש יכול להיכנס לפוסט בפייסבוק (ולמי שמתעניין אני בדיוק עובד על הצעה מחקר ראשונית בנושא) אבל קודם אנחנו צריכים להעדיף את החיים והרעבים על פני המתים.
השפעות הוותמל על דמותה של הארץ
מחקר הבוחן את היקף השטחים החקלאים בסביבת העיר