בלוג
בול עץ עיקש - ערים ומזון בוועידת האקלים בשארם
מי שטרח להתעדכן בנעשה בוועידת האקלים בשארם וודאי הבחין בפערים כמעט קומיים בין תוכן לצורה ובאכזבה מצד גורמים רבים בכל הנוגע להחלטות הוועידה עצמה. מן ההתחמקות מקביעת יעדים ברורים להפסקת שימוש בדלקים פוספטים ועד לעמימות המובנת שליוותה את מרבית הסעיפים שהתקבלו במסגרת החלטות הוועידה. קשה לא לפתח מעטה קשה של ציניות בוועידה שבה מתקיימים דיונים ערים בצורך במעבר לתזונה צמחית וחקלאות בת קיימא אך מוצעים למשתתפי הוועידה מאפים עתירי פחמימות והמבורגרים במחיר מופקע. בעיר שבה נסללו לכבוד הוועידה כבישים מהירים עם שישה נתיבים לכל כיוון כשברקע מתנהלות שיחות על מעבר לתחבורה מקיימת.
ידיעות אשר זוכות לתפוצה רחבה בתקשורת, לא מספרות את הסיפור השלם של וועידת האקלים בשארם. אחד הממרות הידיעות של הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט היא ש”מבול עץ עיקש כמו זה שממנו נעשה האדם אי אפשר לייצר דבר שהוא ישר לחלוטין” ואכן הוועידה על כל מרכיבה לא מייצגת דוגמא אידילית של שיתוף פעולה הרמוני ונטול מורכבות אתית וחברתית. הוועידה כמו האנושות בכללותה לעולם לא תייצג אידאל ישר לחלוטין ,אבל זה לא אומר שלא מדובר באירוע חשוב או משמעותי.
אחד מן ההישגים המשמעותיים של הוועידה היה ההסכמה (העקרונית) בדבר הקמה של קרן לפיצוי של מדינות מתפתחות בעכבות נזקי משבר האקלים. זו הכרה בין לאומית חשובה, בחוסר הצדק אשר מאפיין את משבר האקלים ובממדים החברתיים והכלכליים שלו. משבר שבו דווקא אלו אשר אחראיים לחלק מזערי מן הפליטות, נפגעים בצורה הקשה ביותר משינוי האקלים. מוקדם יותר השנה שיטפונות בפקיסטן גרמו למותם של 1741 תושבים ולנזקים של ארבעים מיליארד דולר לפי הערכות מסוימות.
בר זה נכון לא רק שאנחנו בוחנים את ההבדלים שבין מדינות אלא גם שאנחנו בוחנים את הפערים השונים בתוך החברה הישראלית בין עשיריים ועניים, בין פריפריה ובין מרכז בין אלו שמייצרים את מרבית הפליטות לבין אלו שעתידים לשלם את המחיר. לי הייתה הזכות להתלוות למשלחת של מרכז השל אשר כללה נציגים מטעם ארגוני חברה אזרחית אשר גיבשו במסגרת יוזמה משותפת של פורום הנשיא, שתיל ומרכז השל עשרות יוזמות שנועדו להתמודד עם ההיבטים החברתיים והכלכליים של משבר האקלים. מיוזמה המעודדת שימוש באנרגיות במתחדשות ככלי לתמיכה באוכלוסיות מתחדשות ועד ליוזמות המבקשות לקדם תוכניות הסבה מקצועיות לעובדים בתעשיות מזהמות.
נושא נוסף אשר זכה לתשומת לב רחבה במסגרת הוועידה היה נושא המזון, החקלאות והביטחון התזונתי. בוועידה עצמה הוקמו ארבע ביתנים שונים העוסקים במזון על ההקשרים השונים שלו לצד עשרות אירועים אחרים העוסקים במדיניות מזון ברמה המקומית והלאומית. משיחות על ההשלכות של יצור חלבון אלטרנטיבי על חקלאים על ועד לשיחות בנוגע לבזבוז מזון וחקלאות מתחדשת. לדוגמא בביתן שיוחד לערים ואזורים נערך אירוע מיוחד בו השתתפו נציגים מטעם עיריות שונות העוסקות בקידום מדיניות מזון ברמה העירונית. עיריית סאן פאולו לדוגמא הציגה את התוכניות שלה בנוגע לאיסוף עודפי מזון מן השווקים העירוניים, תוכנית לתזונה בת קיימא בבתי ספר ותוכנית תמיכה לחקלאים ומשקים קטנים המתקיימים בגבולות השטח המוניציפלי.
הסיפור של עיריית סן פאולו הוא רק דוגמא אחת למקום החשוב של ערים ואזורים במאבק בשינוי אקלים ולהשפעות הרחבות שיש למשבר זה על הערים עצמן. לדוגמא, הIPCC (וועדת המומחים הבין מדינתית לשינוי האקלים) השיקה שלושה סיכומים למקבלי החלטות העוסקים בהשפעה של משבר האקלים על הערים והיכולת של ערים להיערך למשבר והפחית את פליטות גזי החממה. כפי שציין באירוע ההשקה ראש עיריית קלימאן במוזמביק , ערים ניצבות בקו הראשון של המשבר האקלמי. בנאומו בפאנל הוא איזכר את ההוריקנים אשר החריבו כ90% מן התשתיות העירוניות בעיר ביירה, מצב אשר מנע גישה של כוחות הצלה חיצוניים במשך ארבע ימים והותיר את הרשות המקומית בודדה במערכה.
הסיכום האחרון שפורסם כלל גם בחינה של הצעדים האפשריים שערים יכולות לקחת על מנת להפחית את כמות הפליטות. כבר כיום ישנם ערים אשר הצליחו להפחית באופן ניכר את כמות פליטות גזי החממה, לדוגמא העיר טורקו בפינדלנד הצליחה להפחית יותר ממחצית מן פליטות גזי החממה מאז 1990. גם בביתן הישראלי נערך פאנל שעסק בתפקיד של רשויות מקומיות וערים וכלל אירוע בהשתתפות מומחים, אנשי מקצוע וראשי ערים מישראל במסגרתו נידונו צעדים שונים שערים נוקטות על מנת להתמודד עם משבר האקלים והצורך ביצירת מסגרת רחבה ברמה הלאומית שתתמוך בעשייה שלהם.
קל להיות ציני, קל לאבד תקווה , קל להתכנס בתוך הדאגות היום יומיות ולשכוח מן הנחשול אנחנו עומדים לפניו ובתוכו. אבל כשאתה לוקח אוטובוס בשעת ערב מאוחרת בשארם ועל הספסל לידך יושב ראש עיריית קלימאן שהגיע לוועידה עם רגל שבורה לאחר שהוא נפל מן האופניים במסגרת קמפיין לעידוד רכיבה, אתה מבין שאין לך זכות לקחת צעד אחורה. בשבילי הוועידה בשארם היוותה לא רק דוגמה למרוכבות הפוליטית ולעיקשות האנושית להסיט מבט נוכח האסון המתגשם אלא גם דוגמא לתשוקה של רבבות אנשים ברחבי העולם מחברי ארגוני חברה אזרחית ועד ראשי ערים להוציא דבר מה ישר (גם אם לא לחלוטין) מבול העץ העיקש שקרוי אדם.