בלוג
מה זה פארק חקלאי ?
כולנו יודעים מה זה פארק ואיך נראה שדה חקלאי אך השילוב של שני המונחים אחד ליד השני עשוי להיראות מוזר ממבט ראשון כמעט כמו הצירוף קרנף-ממטרה. למרות העובדה שמדובר בצירוף מילים שלא מוכר כל כך בהקשר הישראלי ישנם לא מקומות ברחבי העולם המכונים פארקים חקלאיים. אבל מה זה למעשה פארק חקלאי? במקרים רבים פארקים חקלאיים הינם שטחי חקלאות הממוקמים בקרבה לאזורים עירוניים אשר כוללים אלמנט כזה או אחר של ניהול משותף והגנה על השטח החקלאי , בדומה לשמורות טבע וגנים לאומיים אשר מנהלים שטחים טבעיים פארקים חקלאיים מיועדים בעיקר על מנת לשמר ולטפח שטחים חקלאיים פרי אורבניים ואת הקשר שלהם למרחב הסובב אותם.
לדוגמא בהידלברג בגרמניה הקימו לאחרונה פארק חקלאי המשתרע על 420 הקרים בטווח שבין ארבע רובעים בעיר. הפארק כולל לא רק הגדרה של שטח חקלאי אלא גם תשתית להליכה , רכיבה על אופניים ומרכז לחדשנות חקלאית שהוקם על גבי תשתית קיימת ששימשה עד לא מזמן את חיל האוויר האמריקאי. לתפיסת המתכננים הפארק אמור להוות מעיין חלון ראווה המקשר בין הנוף החקלאי לבין תושבי העיר אשר יוכל לשמש גם כאתר לשיווק תוצרת ישירה לעיר.
במקרים אחרים כמו במקרה של הפארק החקלאי בדרום מילנו שהוקם בשנות התשעים, הפארק החקלאי כולל מסגרת ניהולית רחבה יותר אשר עוסקת גם בקידום שווקי איכרים, מכירה ישירה של תוצרת חקלאית בנוסף לניהול של השטח במישור התיכנוני הנופי והסביבתי. כלל יש שונות לא מעטה בין הפארקים החקלאים במדינות שונות אם כי המשותף לכולם הוא השאיפה לייצר מסגרת אזורית לניהול לשימור השטחים החקלאיים.
בארץ אין פארקים חקלאיים בדומה לפארק החקלאי בדרום מילנו אבל כן אנחנו יכולים למצוא תוכניות בעלות קווים מגבילים. לדוגמא ישנה תוכנית המקודמת כיום לפיתוח של פארק חקלאות מתקדמת בירוחם (612-0910737) המיועד בעיקרו לשימושים של חקלאות אינטנסיבית (חממות ומתקני גידול מבוקרים ליצור), במקביל בדרום ישנה תוכנית מחוזית חלקית מאושרת של מרחב שקמה (4/14/43) הכוללת הגנה על שטחים חקלאיים ומנהלת הכוללת נציגים מן המגזר החקלאי. זה כמובן מבלי לדבר על תוכניות ודוחות רבים שאין לי כל יכולת לגעת בהם במסגרת פוסט קצר.
אם זאת לטעמי האלמנט המרכזי אשר מבדל את היוזמות והתוכניות בארץ לעומת המסגרות של הפארקים החקלאיים במקומות כמו מילנו הוא הגדש על סוגיות הנוגעות למזון והקשר שבין המרחב החקלאי לבין מהרחב העירוני. זו גם הסיבה בגינה הצעתי במסגרת פרויקט הגמר שלי בבצלאל וכמו כן במסגרת צוות התכנון שלקחתי בו חלק במסגרת התחרות לתכנון נחל געתון לנסות לבחון יישום של המודל הזה בהקשר הישראלי. על אף (או שמא בגלל) הקרבה הרבה בין המרחב החקלאי למרחב העירוני בישראל כיום מדובר בשתי מרחבים הנמצאים בקונפליקט. פארקים חקלאיים או כלים תכנוניים וניהוליים אחרים יכולים לסייע לנו למצוא לא רק עמק שווה בין הצרכים המתנגשים של העיר והכפר אלא גם מרחב חדש של הזדמנויות.