בלוג

גינות ניצחון

במסגרת שתי הפוסטים האחרונים אותם כתבתי התרכזתי בעיקר במשמעותיות החברתיות והפוליטיות של גינות קהילתיות וגינון קהילתי. אולם שאלה אחת שחוזרת על עצמה לא פעם בנוגע לגינון קהילתי (וגם בנוגע לחקלאות עירונית בכללותה) היא האם זה יכול להוות גורם משמעותי מבחינת יצור מזון? עכשיו ברור לכל מי שקצת מכיר את המספרים שההיקף השטח הנדרש על מנת להאכיל את האוכלוסייה העירונית הוא רחב בהרבה מן השטח הנדרש למגורים (או לכל יעוד קרקע אחר). על הנייר לגינון קהילתי אין ממש יכולת להתחרות בחקלאות קונבנציונלית בכל הנוגע ליצור מזון, אבל זה לא בהכרח אומר שאין לו משמעות בכלל. במהלך תקופות של משבר לאורך להיסטוריה היו ניסיונות לרתום גינון קהילתי לטובת יצור מזון בהיקף נרחב.

אחת מן הדוגמאות הידועות ביותר הם גני הניצחון שנופצו בארצות הברית (ובמקומות אחרים ברחבי העולם) בתקופת מלחמת העולם השנייה והראשונה. המוטיבציה הראשונית הייתה המחסור במזון בתקופת מלחמת העולם הראשונה בעכבות ירידה בתפוקה החקלאית באירופה באותו הזמן. זה הוביל גורמים שונים , פרטיים וממשלתיים לצאת בקמפיינים ציבוריים לטובת שתילת “גני ניצחון” שיסייעו להתגבר על המחסור. בתקופת מלחמת העולם השנייה “גני הניצחון” חזרו בעכבות קמפיינים נמרצים של ממשלת ארצות הברית בריטניה ואוסטרליה שבאותו הזמן ישמו קיצוב של מוצרי מזון.

פוסטר מתקופת מלחמת העולם השנייה

על פי נתונים של משרד החקלאות האמריקאי עד 1943 נשתלו כ18 מיליון “גני ניצחון” מתוכם 12 מיליון בערים. כמו כן, נטען בפרסומים באותה התקופה שגנים אלו הפיקו בין 8.2 ל9.1 מיליון טונות של ירקות ופירות (פחות או יותר כ 40% מכלל התצרוכת הטרייה באותה השנה). לשם השוואה כלל ענף הירקות בישראל הפיק על פי נתוני משרד החקלאות בסביבות רק 2.3 מיליון טון ירקות. אם זאת, חשוב לציין בהקשר של מלחמת העולם השנייה שחלק מרכזי מו המוטיבציה של הממשל (וגופים נוספים) בקידום גני הניצחון לא הייתה קשורה בהכרח לצורך מוחשי בהגדלת היצור החקלאי. למעשה בהשוואה לארצות אחרות בעולם באותה התקופה ארצות הברית לא התקשתה לספק את הצרכים שלה ויש שיאמרו שהמוטיבציה העיקרית הייתה ביצרת תחושת סולידריות.

לאחר המלחמה, ב1952 יסד שר החקלאות דאז (לוי אשכול) את ההקמה של “מגן דוד ירוק”. ארגון ממשלתי שנועד לסייע לאזרחים מן השורה לגדל ירקות ופירות בגינות הפרטיות ובמגרשים ריקים במטרה להילחם במחסור במזון. הארגון התקיים עד ראשית שנות השישים ועסק בלווי והדרכה של אזרחים מן השורה בכל הנוגע לגידול של תוצרת חקלאית בערים. גם היום בדרום הגלובלי, במקומות בהם שרשרת הספקת המזון רעועה, ממשלות וארגונים בין לאומיים שונים פועלים לקדם יוזמות של גינון וחקלאות עירונית זעירה במטרה לספק רשת ביטחון תזונתית.

 

Victory Gardens Were More About Solidarity Than Survival – The New York Times (nytimes.com)

Family Food Consumption in the United States (Miscellaneous Publication No. 550) (usda.gov)

ישראל – הסיפור המתועד: “מזון לעם – מידי העם” – ארגון “מגן דוד ירוק” (israelidocuments.blogspot.com)

Urban Agriculture Increases Food Security for Poor People in Africa | PRB

ירקות ופירות | משרד החקלאות ופיתוח הכפר (www.gov.il)