בלוג

מה זה כפר ?

בתור בוגר של מדעי הרוח, אני לא פעם מגלה רתיעה מהאופן שבו לעיתים מתכננים ואדריכלים משתמשים במושגים שונים מבלי לבחון את המשמעות שלהם. לא מדובר רק העדפה אישית או נטייה לנוקדנות, אלא בעניין בעל משמעות מקצועית רחבה יותר שכן הבחירה לכנות מקום פרוורי , כפרי או עירוני יכולה להשפיע באופן ניכר על האופן בו אנחנו תופסים את המרחב ואת האופן בו אנחנו מתכננים אותו. זה נכון לא רק לגדרות של ישובים אלא גם לתת חלוקות בתוך העיר עצמה, לדוגמא מושגים כמו “מרכז מסחרי” או “עורק ראשי” נושאים בחובם לא מעט משקעים אידיאולוגים של תפיסות תכנון מודרניסטיות.

בתור מתכננים אנחנו לרוב מדברים על עירוניות אך מבחינתי, אחד מן המושגים היותר מעניינים והמורכבים בהקשר הישראלי (ובמידה רבה גם בהקשר הבין לאומי) הוא מושג הכפר או הכפריות. בתור ירושלמי לעבר עדיין קשה לי להיפטר מן ההרגל המגונה שבמסגרתו אני מכנה שכונות במזרח ירושלים בשם “כפרים” על אף שמבחינה רגולטורית ותיכנונית הם מזמן כבר מזמן חלק מהמרחב העירוני הירושלמי. אך לא מדובר רק בעניין ירושלמי, ישנם ערים רבות בישראל שעדיין כוללות את המילה “כפר” בשמן הרשמי או מתהדרות ב”אווירה כפרית” על אף שהן כבר מזמן מהוות ישובים עירוניים. בחלק מן המקרים מדובר בסיבות היסטוריות נוכח הפיתוח המואץ של ישובים רבים אשר התחילו בתור כפרים ומושבות חקלאיות והפכו עם השנים לערים ופרוורים עירוניים אולם במקרים אחרים מדובר בניסיון של תושבים וישובים לשמר חלק מן הזוהר המתלווה להוויה הכפרית. לדוגמא תוכנית המתאר של קדימה צורן גררה כ78 התנגדויות אשר על אחת מהן היו חתומים כ2000 תושבים אשר שאפו לשמר את ההוויה ה”כפרית” של הישוב על אף שכבר מזמן לא ניתן לדבר על קדימה צורן בתור כפר או ישוב חקלאי.  ככל הרבה יותר יוקרתי להיות “כפר” (יהודי יש לומר) מאשר פרוור של הפרוור של פתח תקווה.

ללמ”ס יש הגדרה ברורה לשאלה מי נחשב כפר הנשענת על מספר התושבים בלבד. לפי ההגדרות של הלמ”ס כל ישוב הכולל פחות מ2000 תושבים הינו ישוב כפרי בהגדרתו גם אם הם אינם חקלאיים או בעלי אופי כפרים. לצורך העניין גם מקבץ של מספר מגדלי מגורים תחת מועצה אזורית בצמידות לישוב עירוני עשוי לזכות מקום זה בשם כפר על פי הלמ”ס. שווה לשים לב בהקשר זה שבניגוד להגדרה של הכפר אשר נוטה להיות חד ערכית לצורך הכרזה על ישוב בתור עיר נדרשת מעורבות של שר הפנים ונכללים בהחלטה זו פרמטרים נוספים בנוסף למספר התושבים הכולל. גם תמ”א 35 נשענת במידה רבה על הגדרת הלמ”ס אך היא מקבעת הגדרה זו במספר התושבים של אותו הישוב בשנת 1995.

בבריטניה בה הנושא של תכנון כפרי (rural planning) החל להתעצב בראשית המאה הקודמת במקביל לתחום התכנון העירוני אנחנו יכולים לראות כי לאחר מאה שנה של תכנון עדיין קשה מאוד להגדיר מהו כפר ומהו אזור כפרי. זה נע בין ניסיונות ליצר מדדים מדויקים לכפריות דוגמאת המדד של פול קלוק מ1977 אשר כולל 16 משתנים שונים בינהן: צפיפות אוכלוסיין , היקף של תעשיות חקלאיות ויוממות לבין הישענות על התפיסות איכותניות יותר. על אף שבבריטניה כמו בישראל יש הגדרות סטיסטיות לכפרים ומרחבים כפריים , אנחנו יכולים לראות ניסיון מתמיד ומתמשך לנסות להגדיר מהו כפר ואיפה עובר הגבול בין המרחב העירוני וזאת מבלי לדבר על מושגים נוספים שנכנסו לשיח עם השנים במדינות מערב ומרכז אירופה שכלל לא התייחסתי אליהם במסגרת זו.

ככל לצד הרבה מושגים שקל לנו יחסית להגדיר במסגרת העשייה התכנונית (נגיד תוכנית מפורטת) אנחנו מתמודדים מדי יום עם לא מעט מושגים עמומים בהרבה בתחום התכנון, כאשר כפריות או כפר הוא רק אחד מהם. יתכן כי זה לא הוגן (או נכון) במיוחד לבקש ממתכננים להיצמד להגדרות ספציפיות, אך חשוב לזכור שמילים ומושגים הם אחד מן הכלים המשמעותיים ביותר בארגז הכלים התכנוני שלנו (לצד הGIS).

Paul J. Cloke (1977) An index of rurality for England and Wales, Regional Studies, 11:1, 31-46, DOI: 10.1080/09595237700185041

הלמ”ס , הגדרות דמוגרפיות – תכונות והסברים

תמ”א 35