בלוג

החצר האחורית של העיר

בשנים האחרונות ניתן יותר מקום בשיח לנושא של תכנון של אזורי תעסוקה הן בהקשר העולמי בו דנים בחזרה של היצור התעשייתי לערים והמהפכה התעשייתית הרביעית והן הקשר הישראלי סביב השיח בנושא שמובל בשנים האחרונות על ידי המעבדה לעיצוב אורבני באוניברסיטת תל אביב. בהקשר הספציפי הזה אני דווקא אבקש לדון בהיבט נקודתי שלרוב חומק מן הרדאר כאשר אנחנו מדברים על שטחי תעשייה ומלאכה והוא השימושים בציבוריים הכלולים בהם. אין הכוונה כאן לשטחים עם עירוב שימושים אינטנסיבי של מגורים ותעסוקה אלא דווקא על אזורי תעסוקה מחוספסים יותר הכוללים מלאכה ותעשייה. אזורי תעשייה קלסיים המהווים במהותם וביעודים מעיין חצרות אחוריות של העיר ולא בהכרח במובן הרע של המילה.

במסגרת אזורים אלו אנחנו לא פעם יכולים למצוא שימושים “מלוכלכים” של העירייה דוגמת מחסני חירום או חניון תפעולי לרכבי העירייה לצד שימושים קולטי קהל דוגמת בית ספר טכנולוגי או שירותים כלל עירוניים אחרים שאר לא מצאו מקום אחר להתמקם בו. במקרים אלו לרוב מדובר במציאות הד הוקית ולא בתכנון מסודר מראש בו שירותים אלו נדדו אל אזור התעשייה כתוצאה מן הנסיבות והקושי למצוא להם מקום בתוך העיר מאשר מתוצאה של תכנון מראש. לדוגמא במסגרת פרויקט שאני עובד עליו בימים אלו אפשר לראות מספר שימושים ציבוריים בשטח של אזור תעסוקה הממוקמים על שטח שמוגדר בתור שצ”פ במקור.

מנגד ניתן למצוא גם שילובים של שטחי ציבור במסגרת אזורי תעסוקה דוגמת אזור התעשייה נ.ע.מ בו תוכנן כחלק מהפארק שילוב של מעונות יום ובית ספר טכנולוגי כחלק מחזון כולל של פארק התעשייה. במסגרת תפיסה זו משולבים שירותים תומכים דוגמת מעונות יום שיוכלו לסייע להורים צעירים המגיעים לעבוד באזור התעסוקה למצוא מקום בו הם יוכלו להשאיר את הקטנטנים במהלך יום העובדה ולאסוף אותם יחסית בנוחיות בדרך הביתה. שילוב של מעונות יום במסגרת העבודה אינו דבר מה יוצא דופן ויש מדינות רבות ברחבי בעולם אשר מעודדות שילוב של מעונות יום במסגרת העבודה על מנת להקל על משפחות צעירות ביחוד על נשים כפי שדוח משנת 2005 שנכתב על ידי מרכז המידע של הכנסת מצביע. אם זאת המגמה לשלב מעונות יום ושימושים ציבוריים אחרים במסגרת אזור התעשייה לא התקבלה על ידי משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה בטענה שיש להרחיק מוסדות חינוך מאזורי תעשייה ומלאכה. לבסוף וועדת הערר הארצית החליטה לאשר באופן נקודתי את השילוב של מבני חינוך במסגרת התוכנית.

אזור תעשייה נ.ע.מ. מקור: אתר פארק נ.ע.מ

כלל הנושא של שילוב שימושים קולטי קהל במסגרת אזורי תעשייה קיבל תשומת לב רבה במסגרת ההנחיות של מנהל התכנון לתכנון של אזורי תעשייה. שם אחד מן הדאגות של מחברי המסמך הוא שהכנסת שימושים ציבוריים או פרטיים קולטי קהל לאזורי תעשייה עשויה לדחוק תעשייה ומלאכה קלה מאותם אזורים בעכבות הטלת מגבלות שונות על אותם מפעלים ובתי מלאכה במטרה לצמצם מטרדים. תוסיפו על זה את השאיפה של עיריות רבות לחדש אזורי תעשייה וותיקים ולמשוך אליהם חברות הייטק וקיבלתם תהליך דחיקה משמעותי במסגרתו ערים רבות עשויות להישאר ללא חצר אחורית. כפתרון למצב זה ההנחיות של מנהל התכנון מציעות להגדיר במסגרת תוכניות לאזורי תעשייה מרחב ליבה לתעשייה במסגרתו כל תוספת של שימושים קולטי קהל תיחשב כסטייה ניכרת מן התוכנית. בנוסף הנחיות מציעות לקיים מדרג בין ייעודי הקרקע השונים כך שתקיים אזור באפר בין האזורים התעשייתיים לבין האזורים המכילים שירותים ציבוריים.

על אף הקשיים שבשילוב שימושים ציבוריים באזורים תעשייה, כנראה שמגמה זו תגבר הן לאור העובדה כי אזורי התעשייה והמלאכה הוותיקים עתידים להשתנות בעתיד הקרוב הן כתוצאה משינוי מגמות תכנוניות והן כתוצאה מן החסך המתמיד בשטחי ציבור בעיר. חסך אשר מתעצם בשנים האחרונות לא מעט בזכות אישורן של תוכניות התחדשות עירונית אשר לרוב אינן נותנות מענה לכלל הצרכי הציבור ביחוד לצרכים כלל עירוניים. אני מקווה כי לפחות בתקופת הביניים עד מהפכה התעשייתית הרביעית למתכנתים שהערים ומוסדות התכנון ישכילו לשמור גם על החצר האחורית של העיר.       

מסמך הנחיות לתכנון אזורי תעשייה – חסמים בתכנון אזורי תעשייה – היבטים תכנוניים | מינהל התכנון (www.gov.il)

הסדרים לטיפול בילדים בגיל הרך במקום העבודה (knesset.gov.il)

https://lcud.tau.ac.il/wp-content/uploads/2016/10/industry_section3.pdf