בלוג
שבילים נעלמים
ביום ראשון האחרון במסגרת ביקור במגדיאל בהוד השרון במסגרת עבודה מצאתי את עצמי בתאונת קורקינט חשמלי קלה לאחר שהגלגל הקשמי שלי נתפס בבור קטן במעבר בין הכביש למדרכה שעלייה סומן שביל אופניים דו נתיבי. למזלי לא היה נזק קבוע על אף שיש שמאל עדיין מתאוששת מהמקרה ואני יאלץ לדחות את את שיעורי הפילאטיס לשבוע הקרוב. כך או כך קיבלתי תזכורת כואבת לנחיצות של תשתית המשכית ובטיחותית לרוכבי אופניים וכלים אחרים המאפשרים מיקרו מוביליות. זה גם קצת שיבש לי את שבוע העבודה כך פוסטים ארוכים שרציתי לפרסם נדחו למועד מאוחר יותר. בכל מקרה, משברים הם גם הזדמנות ובמקרה הזה מדובר בהזדמנות לתהות על תעלומה אורבנית הנוגעת לשבילי אופניים תל אביבים אותה עדיין לא הצלחתי לפתור במסגרת העבודה שלי על כתבה בנושא ההיסטוריה של אופניים עלייה אני עובד בימים אלו עבור אתר שפת רחוב.
כפי שציינתי בפוסטים קודמים (לינקים בתגובות) אופניים היוו כלי תחבורה משמעותי בתל אביב (ובמקומות אחרים ברחבי הארץ הן בימי המנדט והן בראשית ימיה של מדינת ישראל. ראש עריית תל אביב, ישראל רוקח אף הציע בנאום בכנסת סבסוד של רכישת אופניים לאזרחים כדרך לצמצום ההוצאה על מטבע זר לצד הפתחת העומס על מערכת התחבורה הציבורית והורדת כמות הנוסעים מ70 איש פר אוטובוס ל60 בלבד. באותו עשור בשנת 1956 אנחנו מוצאים במסגרת כתבה אודות מדחנים ברחובות תל אביב בקשה מצד הכותב כי העירייה תקדם במהרה שבילי אופניים בתל אביב נוכח הסכנה הממתינה להם בכביש.
מה שכן הפתיע אותי בין כלל הידיעות המתייחסות לאופניים ולשבילי אופניים הייתה הודעה רשמית של עיריית תל אביב אשר פורסמה בידיעות עיריית תל אביב אודות עבודות של בניית שני שבילי אופניים האחד שיחבר את תל אביב למשמר השבעה מדרום והשנים שיחבר את תל אביב לפתח תקווה ממזרח. בשונה מהצהרות מאוחרות יותר שאנחנו יכולים למצוא בידיעה שיצאה בעיתון דבר בשנת 1955 בדבר תוכנית לבניית שבילי אופניים לצד עורקים ראשיים במקרה הזה מדובר על כן שמתקיימות עבודות בפועל על השביל עצמו. על פי התכנון מדובר היה בגובה המדרכה וברוחב 2 מטר שעתיד להשתרע ממשמר השבעה אל העיר תל אביב עצמה.
נכון לרגעים אלו לא הצלחתי למצוא עדויות נוספות לקיומו של השביל עצמו ויתכן כי הוא מומש רק באופן חלקי, או לחילופין נקבר במהרה תחת תשתיות חדשות. במקרה והוא אכן נבנה ואפילו בצורה חלקית מדובר באחת מן השבילים הראשונים שנבנו בתל אביב בפרט וישראל בכלל. זה נכון שתשתיות תחבורה הן לא מבנים לשימור , אבל הייתי שמח אם הייתה נותרת עדות כלשהי לאחד מראשוני השבילים שנסללו כן, לניסיון הראשוני לתת מענה לצרכים של רוכבי האופניים. מענה שנותר עד היום ביחוד מחוץ לתל אביב חלקי למדי כפי שחוותי על בשרי ביום ראשון האחרון.