בלוג
יער (בקטנה)
במסגרת התפקיד הקודם שלי בתור מתכנן אורבני קהילתי בהר חומה, עסקתי הרבה בטבע עירוני ובמרחב הסובב את השכונה. אחד מן האזורים שהיו מאויימים באותה התקופה היתה חורשה אורנים מקסימה בקצה השכונה אשר מהווה גם צאוור בקבוק למעבר של בעלי חיים וצבאים בין העמק ממערב לשכונה לבין העמק ממזרח לשכונה. בינתיים התוכנית ירדה מן הפרק בעכבות התנגדות של תושבים והמנהל והחורשה זכתה לעוד מספר שנים של חופש מעקירה.
אבל הר חומה זו דוגמא יוצאת דופן שכן מלכתחילה היא נבנתה בריחוק מן העיר כטיז בין בית לחם מדרום למזרח ירושלים. התוצר הלא צפוי של המהלך התכנוני הפוליטי הוא העובדה כי כלל השכונה מוקפת בשטחי טבע ערכיים (לבנתיים עד שיממשו את הר חומה ה , ד ואותיות נוספות באלף בית), מה שיוצר נגישות טוב היחסית למרחב הטבעי. אולם בניגוד לתושבי שלב ג בהר חומה שהתברכו בטבע על סף הבית (אל תדאגו יש להם גם הרבה בעיות אחרות) יערות וחורשות הם מראה נדיר יותר בערים בהתחשב בכך בצפיפות המאפיינית מרחבים עירונים. שכונות הממוקמות באזורים מרכזיים יותר של העיר לא יכולות להרשות לעצמם יער קטן של מאה דונם ליד הבית ,אבל הם לעיתים כן יכולים להרשות לעצמם מרחבים קטנים יותר דוגמאת יערות זעירים אשר הופך בשנים לטרנד משמעותי יותר בערים שונות ברחבי העולם.
בעיר ההולנדית אוטריכט נשתלו במהלך השנים האחרונות 7 יערות זעירים אשר מכסים שטח קטן יחסית, סדר גודל של פחות ממגרש טניס, המכוסים ברובם בצמחייה מקומית מגוונת. בהולנד בכללותה מתוכננים כ200 יערות מעיין אלו בשנים הקרובות על פי ארגון IVN neture education אשר מוביל יוזמה זו מאז 2015. הבסיס המדעי של תכנון יערות קטנים מתבסס על עבודתו של הבוטנאי היפני פרופ’ אקירה מיוואקי ישם במסגרות שונות פרקטיקה של שתילת עצים מקומיים בצפיפות יחסית על מנת לאפשר גידול מהיר יותר של הצמחייה. הנושא הפך לפופולרי במהלך השנים האחרונות בעכבות עבודתו של סובנדו סארמה , מהנדס תעשייתי הודי שהתאהב בפרקטיקה לאחר שאקירה מיואקי הגיע למפעל טיוטה בו הוא עבד על מנת לשתול שם יער זעיר כדי כחלק מיוזמה של החברה לצמצם את פליטות הפחמן שלה.
למעשה אחד מן הגורמים שדוחפי באופן משמעותי ליצירה של יערות קטנים הוא הרצון, לא רק לאפשר גישה לטבע אלא גם רצון להאט את קצה שינוי האקלים. ועל אף שיערות זעירים לא באמת מהווים פתרון משמעותי , בשלב הנוכחי ונוכח ההשלכות החמורות של משבר זה, אנחנו לא יכולים להיות בררניים מדי לגבי סוג הפתרונות שאנחנו מאמצים במיוחד כאלו אשר בהשקעה נמוכה יכולים ליצר לנו מענה גם לצרכים נוספים. יערות זעירים יכולים אף להוות פתרון לאזורים שהוגדרו בתור אזורים לעיצוב נופי , שטחים שהוגדרו בתור שצ”פים נוכח הרצון ליצר חייץ בין מתקנים הנדסיים מסוימים לבין שטחי מגורים ושטחים מוזנחים אחרים. זה כמובן דורש חשיבה יותר פרטנית אל איך אנחנו פורטים את הפרקטיקה הזו בהקשר (ובאקלים) הישראלי אבל בהתבסס על כך שיש מדובר בפרקטיקה המבוססת על מתודולוגיה יפנית שהפכה לנפוצה על ידי מהנדס תעשייתי הודי ומצאה אתה עצמה מיושמת בקנה מידה רחב בערים הולנדיות אני די אופטימי לגבי היכולת ליישם אותה במציאות הישראלית.
Tennis-court sized scrap of Bristol to become ‘tiny forest’ | Trees and forests | The Guardian
Why ‘tiny forests’ are popping up in big cities (nationalgeographic.com)
Akira Miyawaki | Inventor of Manmade Forest