בלוג
הקו
באוקטובר האחרון יורש העצר הסעודי, חשף בפני התקשורת את התכנון העתידי של the line במחוז ניאום החדש שהוגדר בצפון הממלכה הסעודית בקרבה למייצרי טיראן. במסגרת תוכנית זו עתיד לקום עיר לינארית המשתרעת לאורך 174 קילומטר ממצרי טיראן ועד לפנים הממלכה ובעלת רוכב כולל של פחות או יותר 500 מטר מצד לצד. על הנייר התכנון אמור לאפשר לצד נגישות לטבע גם נגישות למסחר ולכלל השירותים החברתיים במרחק הליכה. מה שעשוי להיות פשוט יותר בהתחשב בכך העיר העתידית אמורה להיות מתוכננת להיות חופשית לחלוטין מתנועת רכבים.
זו לא הפעם הראשונה שהוקמה עיר חדשה בממלכה. בשנת 2005 הקים המלך עבדאללה את העיר הכלכלית על שם המלך עבדאללה הממוקמת כמאה קילומטר צפונית לגדה אשר מהווה אחד מן המרכזים המשמעותיים של הכלכלה הסעודית. על פי התוכנית המקורית העיר אמורה להכיר שישה מתחמים שונים : נמל , אזור תעשייה , אזור עסקים ראשי , אתר נופש לאורך הים האדום , אזור מגורים וקריית חינוך הכוללת קמפוסים אוניברסיטאים ומוסדות מחקר. זו הייתה אמורה להיות עיר אחת מבין שישה ערים חדשות אשר עתידיות היו לקום בערב הסעודית במטרה לגוון את הכלכלה הסעודית אשר אינה ברת קיימא בטווח הארוך. בפועל רק העיר הכלכלית על שם המלך עבדאללה נבנתה והיא רחוקה מלהשיג את היעד השאפתני של 2 מיליון תושבים עד שנת 2035 (נכון שנת 2018 מספר התושבים שם הוערך ב7000 בני אדם).
זו גם לא הפעם הראשונה שעלה על שולחן הסרטוט הרעיון של יצרת עיר לינארית , כבר במאה ה19 הציע המתכנן הספרדי ארטורו סוריה (Arturo Soria y Mata) מודל של עיר לינארית במסגרתה כלל הבינוי העירוני יתרכז לאורך ציר מרכזי אשר בקצה האחד שלו ימוקמו מפעלי התעשייה בעוד בצד השני ימוקמו בנייני המגורים. תכנון מעיין יושם בפועל במספר מקרים הנוגעים לתכנון של ערים חדשות כמו ברזיליה בברזיל ומגניטוגורסק ברוסיה אשר תוכננו לאורך צירים מרכזיים. ככלל יש מעט מאוד דוגמאות לערים אנכיות אך לא מעט דוגמאות לסכמות פיתוח עירוניות הנשענות על פיתוח ליניארי לארוך צירי תחבורה ציבורית (TOD). בישראל לדוגמא מיושמת כבר כיום מדיניות בינוי לאורך צירי הרכבת הקלה המאפשרת תוספת ניכרת של זכויות בנייה. אם זאת תכנון עיר לאורך ציר תחבורתי בודד היא תצורה לא יעילה במיוחד של רשת תחבורתית שכן כל נקודה על הציר מקושרת לכל היותר לאחת או שתי נקודות כאשר בתצורה של שתי וערב או תצורה אחרת כל נקודה יכולה להיות קשורה למגוון רחב יותר של נקודות.
לצד היותה עיר חדשה בעלת תכנון יוצא דופן (לא בהכרח לטובה ..) בעיני הפריט המשמעותי ביותר בנוגע לעיר היא העובדה כי על שולחן התכנון נמצאים לא רק ההיבטים הפיזיים של העיר אלא גם נושאים משפטיים וחוקיים. העיר והמחוז בו היא שוכנת עתידים להיות מוחרגים מן המערכת המשפטית הסעודית ולכלול מערכת חוקית נפרדת אשר אמורה להיות ידידותית יותר למשקיעים ולאוכלוסייה בין לאומית. בסופו של יום נכון יותר לשפוט את ניאום לא רק בתור עיר חדשה אלא גם בתור מרחב מדיני חדש הכפוך אך ורק לרצונו של המלך (פילוסוף?). אם זאת בשונה מאפלטון שבעיקר כתב על יצירה יש מאפס של עיר חדשה ונקייה ב”פוליטאה” ליורש העצר הסעודי יש הרבה יותר כסף.