בלוג
ריאד הירוקה
אתם בטח שמעתם כבר בתקשורת הישראלית על התוכנית של MBS (מוחמד בן סלמאן) לבניית עיר עתידנית בצפון הממלכה הסעודית. אולם היום דווקא רציתי לספר על תוכנית שאפתנית אחרת – תוכנית ריאד הירוקה (green riyhad) במסגרתה עתידים להישתל כ7.5 מיליון עצים ברחבי בירת הממלכה. במסגרת זו מתוכננים להישתל 21 סוגי עצים ברחובות , במסגדים , במגרשים חנייה, בתי ספר ופארקים חדשים שיוקמו. אחד מן היעדים שהתוכנית שמה לעצמה היא להביא לכך שעבור כל תושב יהיה שטח ירוק בן 28 מטר מרובע לעומת 1.7 מטר מרובע כיום. לצורך השוואה ההנחיות העכשוויות של מנהל התכנון מקצות שטח מינימום בן 10 מטר מרובע עבור כל תושב במסגרת בנייה חדשה אף על פי שקצת קשה להשוות שכן לא ברור בדיוק מה נספר במסגרת כלל השטחים הפתוחים במסגרת התוכנית הסעודית.
התוכנית הסעודית השאפתנית (ויש שיאמרו מגלומנית) מבקשת למעשה להדביק את הפער הקיים בין ריאד לבין ערים אחרות ברחבי העולם אשר כוללות מגוון רחב של שטחים ירוקים מזה מאות שנים. כבר ברומא העתיקה יוליוס קיסר הוריש את גנו לטובת כלל התושבים ובכך יסד את אחד מן הפארקים הראשונים בעולם אך הרעיון והפרקטיקה של החדרת צמחיית ועצים אל הערים הפכה לסטנדרט רק במאה ה19 כחלק ממגמה תרבותית אשר ראתה בטבע כגורם מרפא. על מגמה תרבותית זו נספו במהלך השנים גם מחקרים פסיכולוגים אשר ראו בשתילת עצים ברחבי ערים כאמצעי להקל על לחצים פסיכולוגים. אך בנוסף לערך הבריאותי (הנפשי והפיסי) יש לגינון ועצים השפעה ממשית וחיובית על המסחר הקמעונאי בעיר. לדוגמא במחקר שנערך בארצות הברית התקבלו תוצאות כי ברחובות שכונתיים ועירוניים בהם נשתלו עצים התרחשה עלייה של 9% ו12% במכירות בהתאמה.
בנוסף לערך הכלכלי והבריאותי שיש לשתילת עצים בשנים האחרונות אנחנו יכולים לראות הצעות שונות למיתון של משבר האקלים באמצעות שתילה מאסיבית של עצים בשטחים פתוחים ובמרכזי הערים. הצעות אלו ספגו ביקורת בעיקר בכל הנוגע לשתילה של עצים בשטחים פתוחים דבר מה שעשויים להפר את האיזון האקולוגי ולמעשה לפגוע במערכות אקולוגיות קיימות. מנגד כמעט אין חולק על כך ששתילת עצים במרחב הציבורי עשוייה להיות השפעה חיובית על המרחב הציבורי ועל הסביבה בכללותה ביחוד בכל הנוגע להפחתת עומס החום במרחב העירוני.
בישראל לעומת סעודיה אנחנו עשויים לראות פיחות במספר העצים במרחב הציבורי כלל שהזמן עובר בעכבות עבודות פיתוח, ביחוד נוכח היעדים של תוכנית הדיור הממשלתית אשר הגדירה כי 40% מכלל יחידות הדיור העתידיות אמורות להגיע מהליכים של “התחדשות עירונית. בהקשר זה חשוב להבין כי במקומות רבים ברחבי הארץ חלק משמעותי של העצים ממוקמים בחצרות הבתים ולא ברחוב עצמו. לדוגמא בתל אביב מחצית מן העצים בעיר ממוקמים בחצרות הבניינים ובמרחבים פרטיים ולא ברחובות עצמם, וזאת מבלי להתחיל לשוחח על שטחי הטבע הרבים בשולי העיר אשר עומדים היום בפני איומים משמעותיים. בין השנים 2013-2018 ניתנו רישיונות לכריתה של 376,000 עצים ברחבי הארץ לפי נתונים שהושגו על ידי מרכז המחקר של הכנסת מפקיד היערות. לשם השוואה הנתונים בכל המרחב הציבורי של תל אביב שתולים רק 150,000 עצים.
בשנים האחרונות ישנה מודעות לנושא ואנחנו יכולים לראות הן פעולות של תושבים אשר מתנגדים לפעולות כריתה והן פעולות מצד גופים תכנונים אשר פרסמו מסמכי מדיניות שונים במטרה לצמצם את היקפי הכריתה. לדוגמא מסמך המדיניות של מחוז תל אביב משנת 2015 אשר מגדיר גם תקנים לבתי הגידול של עצים במטרה לאפשר לעצים חדשים לגדול דבר שאינו אפשרי ברחובות חדשים רבים בעקבות הקצאה של שטח קטן מדי לבתי הגידול של העצים. אם זאת נוכח ההיקפים המשמעותיים של כריתת עצים במרחב הציבורי הישראלי יש צורך בהתערבות רחבה יותר אשר תוכל למתן את הליך המדבור של המרחב הישראלי. בתור ישראלי התרגלתי כבר לכך שאנחנו לא כל כך טובים בספורט, אבל להפסיד לסעודים בקרב על העצים נשמע לי קצת מוגזם
מעיין חיים. 2013.עצים כמפחיתי זיהום אוויר בערים. אקולוגיה וסביבה יולי 2013, גליון 2, (עמ’ 176-182)
וועדה מחוזית תל אביב. 2015. נטיעות והגנה על עצים במרחב העירוני – מסמך מדיניות.